ע"פ 2264/09

תקציר

ערעור על הרשעתו וגזר דינו בעבירות מין שביצע המערער בחמש מתלוננות בין השנים 1996 ל-2001 נדחה על ידי בית המשפט. כתב האישום מפרט אישומים של ניצול קטינים לסיפוק מיני. המערער הודה באשמה אך טען לטעות בזיהוי ולעלילה שרקח נגדו אחיהן של חלק מהמתלוננות. טענת התביעה התבססה על עדויות המתלוננים, בעוד ההגנה הציגה את גרסת המערער יחד עם עדים תומכים. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בכל האישומים, והוא ערער על הכרעת הדין. ערכאת הערעור קבעה, כי ראיות התביעה, ובעיקר עדויות המתלוננים, היו אמינות ודי בהן כדי להרשיע את המערער מעבר לספק סביר, חרף סתירות ואי בהירויות. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהערכת מהימנות העדים על ידי בית המשפט המחוזי, שהיה לה יתרון מובהק בעניין זה. זאת ועוד, גרסתו של המערער, שהכחיש את כל הטענות, לא הייתה משכנעת. לפיכך נדחה הערעור על ההרשעה. בנוסף, בית המשפט לא ראה עילה להתערב בעונש שהוטל, התואם את חומרת העבירות. השופט א. א. לוי נתן את פסק הדין וליווה אותו השופטים א' גרוניס ונ' הנדל.