ה"פ 51572-07-19

תקציר

המבקשת, החבה למשיב למעלה ממיליון ₪ בגין מזון לפרות, מבקשת למנוע מהמשיבה לבצע שעבוד על נכסי המבקשת, דהיינו עדר של 90 פרות חולבות ומכסות חלב נלוות. בית המשפט קובע כי המבקש מעולם לא הכחיש את החוב והודה שוב ושוב כי הוא חייב למשיב כספים, ואף חתם על הסכם בעניין זה בשנת 2018. כמו כן, המבקשת הסכימה ללא תנאי למכירת העדר ומכסות החלב במקרה של אי תשלום. עוד קובע בית המשפט כי טענות המבקש בדבר מהות המשכון אינן מבוססות. המבקש טען כי השעבוד על העדר הוא שעבוד צף, אשר תקף רק לגבי רכוש התאגיד, אולם בית המשפט קובע כי מדובר בשעבוד ספציפי ומגובש. עוד טענה המבקשת כי התחייבות על מכסות חלב אינה תקפה בהתבסס על פסיקה קודמת בעניין אלוני, אך בית המשפט מייחד מקרה זה מאחר שהמבקשת כאן הסכימה במפורש למכירת המכסות. בהתייחס למאזן הנוחות, בית המשפט מעדיף את המשיב, בהתחשב בחובו של המבקש ובהליכי הכינוס המתמשכים. בנוסף, מתן צו מניעה נגד מימוש משכון הוא בדרך כלל מרתיע, שכן הוא מכשיל את תכלית המשכון, שהיא גביית חובות מהירה ויעילה. עוד מציין בית המשפט כי המבקש התמהמה בהגשת הבקשה ובכך גרמה נזק נוסף למשיב. משכך, הבקשה לצו מניעה נדחית, והמבקש נדרש לשלם את הוצאות המשיב, כאשר צו מניעה זמני ניתן עד ליום ראשון, 4.8.2019, על מנת לאפשר למבקש שהות להגיש ערעור אם יחפוץ בכך.