על"ח 22265-09-17

תקציר

המערערת במקרה זה ערערה על החלטת ועדת תעסוקה בעניין דמי האבטלה שלה לאחר שלא התייצבה לפגישה שנקבעה בלשכת שירות התעסוקה. המערערים טענו כי אי הופעתם נבעה משכחה, או לחילופין מהחלטה מודעת משום שסברו כי היא חסרת תוחלת. עם זאת, בית המשפט מצא כי הסיבות לאי הופעתו של המערער היו בשליטתם ואינן מצדיקות אישור בדיעבד של רישומם. בית המשפט הדגיש את הדרישות הפרוצדורליות לדמי אבטלה, הכוללות דיווח ללשכת שירות התעסוקה, וציין כי כוונת המחוקק הייתה להבטיח שוויון ולמנוע התעמרות. מאחר שאי הופעתו של המערער לא נבעה מנסיבות שאינן תלויות בו, דחה בית המשפט את ערעורם. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המערערת מסרה שתי גרסאות סותרות לאי הופעתן, דבר המצביע על חוסר תום לב. משכך, הורה בית המשפט למערערת לשלם למשיב הוצאות בסך 700 ₪ בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, עם זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.