ת"א 398/03
פסק-דין מחוזי חיפה
תקציר
פסק הדין דן בחוקיותו של פסק בוררות ובהתאמתו לחוק הבוררות. פסק הבוררות, שניתן על ידי מר צמח ישי, אינו נחשב לפסק בוררות לגיטימי משום שהוא נעדר את המאפיינים המהותיים של פסק בוררות. ראשית, פסק הבוררות אינו סופי ומכריע, אלא מותנה באישור רשויות המדינה המוסמכות, ולמעשה הופך את מר צמח ישי ל"מעין בורר". שנית, הסכם הבוררות עצמו אינו תקף משום שהוא נוגע לסמכויותיהן של רשויות מבוססות חוק שלא ניתן להאציל לבורר. בנוסף, אישור פסק הבוררות עלול להוביל למפגעים סביבתיים, שעלולים להוביל להליכים פליליים. פסק הדין מדגיש כי תפקידו של בורר הוא להטיל חובות על הצדדים, מה שאין כן במקרה דנן, שכן פסק הבוררות כפוף לאישור. ההחלטה מפרה גם את חוק איגוד ערים וחוק הרשויות המקומיות, המקנים סמכויות ספציפיות לאיגוד וקובעים חובות כספיים. שינוי אלה מחייב שינוי החוקים, דבר שלא נעשה. יתר על כן, פסק הבוררות אינו יכול להיחשב כהעברה לגיטימית של סמכות לגוף חיצוני, שכן התחייבויותיה של המדינה כרשות ציבורית גוברות על כל התחייבות חוזית. לבסוף, הזרמת השפכים למאגר יסעור טומנת בחובה סיכונים סביבתיים, וההחלטה הנוכחית להזרים למכון הטיהור בכרמיאל צריכה לעמוד בעינה. פסק הדין מבהיר כי פסק הבוררות אינו פסק בוררות ולא ניתן לאשרו ככזה, ומותיר את רשויות המדינה אחראיות לציות קפדני. הצדדים חופשיים לשקול הליכים מנהליים או משפטיים, אך פסק הבוררות לא יאושר כפסק בוררות.
ת"א 398/03 איגוד ערים לעניני ביוב נ' מועצה אזורית מטה אשר, מחוזי (1.5.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.