רע"א 350/11

תקציר

בפסק הדין מיום 1.5.2011 דן בית המשפט בערעור שעניינו מינוי מומחה רפואי בתביעת פיצויים בגין תאונת דרכים. לאחר עיון בטיעונים ובהחלטות קודמות של בית המשפט, החליט בית המשפט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור. החלטה זו הושפעה מהתקנות הקובעות כי נפגעי תאונות דרכים אינם יכולים להציג באופן עצמאי ראיות רפואיות ללא מומחה. בית המשפט הדגיש את התקדים הקיים והדגיש את הצורך במינוי מומחים רפואיים כאשר קיימות ראיות מקדמיות המצביעות על נכות עקב תאונה. גם כאשר אין תיעוד רפואי ברור המבסס סיבתיות, די בהסתברות נמוכה יותר לקשר סיבתי כדי להצדיק מינוי מומחה, ובלבד שאין בכך כדי להפוך את הדרישה לראיות ראשוניות לחסרת משמעות. המבקש צירף חוות דעת התומכת בקשר בין מפרצתו לבין התאונה, שסברה בתחילה כי הוצמדה שלא כהלכה, ועוררה מחלוקת. עם זאת, בית המשפט מצא ראיות ראשוניות מספיקות ממסמכים אחרים, כולל חדרי מיון ודוחות רפואיים המציינים תסמינים כמו כאבי ראש וסחרחורות, התומכים בתביעה פוטנציאלית לפגיעת ראש. למרות מסמך נגדי המצביע על תלונות דומות שקדמו לתאונה בשמונה שנים, לא היה די בביטול הראיות שהצטברו. בעקבות זאת התקבל הערעור, ובית המשפט החליט למנות מומחה נוירולוגי שיבחן את התביעה. בית המשפט יבחר את המומחה ויקבע מי מהצדדים יכסה את שכר הטרחה, ואילו על המשיב לשלם למבקש הוצאות בסך 5,000 ₪.