ת"פ 38279-06-14

תקציר

שני נאשמים, נאשם 1 (עבירה) ונאשם 2 (אחמד אבו סנינה), הורשעו בחבלה בכוונה בנסיבות מחמירות, ניסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות והשתתפות בהתפרעות. העבירות בוצעו ביום ירושלים, כאשר הנאשמים קשרו קשר ויידו אבנים לעבר יהודים בעיר העתיקה בירושלים ואף גרמו לפציעתו הקשה של שוטר. נאשם 1 היה קטין בעת ביצוע העבירה ובא ממשפחה יציבה ונורמטיבית. הוא לא הביע חרטה והכחיש את ההאשמות נגדו. לנאשם 2 עבר פלילי קודם והוא אף הכחיש את ביצוע העבירות. בית המשפט עמד על הערכים החברתיים שנפגעו ממעשי הנאשמים, על מדיניות הענישה הרווחת ועל הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. היא הדגישה את הצורך במסר מרתיע, במיוחד נוכח המניעים הלאומניים שעמדו מאחורי העבירות, וקבעה טווח ענישה הולם של 5 עד 10 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי, קנסות ופיצויים. לגבי נאשם 1, שהיה קטין, הדגיש בית המשפט את חשיבות השיקום, וגזר עליו 8 שנות מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי, 50,000 ₪ פיצוי לקצין וקנס של 20,000 ₪. גזר הדין לוקח בחשבון את גילו הצעיר, הרקע המשפחתי הנורמטיבי שלו ושאיפותיו האקדמיות. על נאשם 2, שהיה בעל עבר פלילי ולא גילה קבלת אחריות, נגזרו 9 שנות מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי וחויבו לשלם פיצויים בסך 50,000 ₪ וקנס בסך 20,000 ₪. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות ואת הצורך בהחמרת הענישה, ולקח בחשבון את הפגיעה במשפחתו ואת חוסר קבלת האחריות. לשני הנאשמים ניתנה זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.