פ"א 441/09

תקציר

החלטת בית המשפט בבקשת נאשם לחזור בו מהודאתו, שניתנה בשלב הערעור על הסדר טיעון, מבוססת על סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי. לפי סעיף זה, חזרה מהודאה טעונה אישור בית המשפט מטעמים מיוחדים. הנאשם טען כי סנגורו הראשון יעץ לו להודות כדי לקבל עונש קל יותר, ורק מאוחר יותר, כשהוא מיוצג על ידי עורך דין חדש, הבין שההודאה הייתה שגויה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הבקשה לחזור בו מההודאה נובעת מחוסר שביעות רצונו של הנאשם מעונשו, מה גם שסנגורו השני ציין במפורש כי הנאשם מעולם לא ביקש ממנו לעשות כן. בית המשפט התחשב גם בכך שהודאותיו של הנאשם היו עקביות, בעוד שהודעותיו לשירות המבחן הטילו את האחריות על הקורבן. לפיכך, החליט בית המשפט כי אין להתיר את בקשתו של הנאשם לחזור בו מהודאתו, מה גם שהיא נעשתה לאחר מתן גזר הדין, שהוא אירוע חריג ונדיר. עם זאת, בית המשפט קיבל את הערעור על חומרת העונש, בהתחשב בנסיבות מקלות, לרבות תפיסתו של הנאשם כי מעשיו נבעו מרצון להגן על אשתו, הפיוס בין בני הזוג וההשפעה החברתית והכלכלית על הנפגע אם הנאשם ייכלא, מה גם שיש להם ארבעה ילדים קטנים. בית המשפט ציין גם כי ייתכן שהאלימות נגרמה בשל בעיות נפשיות של הקורבן. לפיכך, החליט בית המשפט להמתיק את עונשו של הנאשם והפנה את התיק לנציב עבודות שירות על מנת שיקבע האם הנאשם יוכל לרצות את עונשו באמצעות עבודות שירות. הנציב התבקש לתת חוות דעת עד ליום 16.5.2010 ודיון משלים בגזר הדין נקבע ל-24 במאי 2010. ההחלטה ניתנה בנוכחות שני הצדדים ביום 15.4.2010.