עת"מ 17417-12-23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה שערערה על החלטת הוועדה המחוזית לאשר תוכנית ספציפית לבניית בניין בשכונה. התוכנית, שדבקה בתכנון הכוללני הקיים, ביקשה להקים בניין עם 15 יחידות דיור על שני מגרשים. הוועדה בחנה ביסודיות את טענות העותרים וקיבלה אותן באופן חלקי, מה שהוביל לשינויים בתכנית. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בשיקול דעתה של הוועדה בענייני תכנון מקצועיים והגיע למסקנה כי ההחלטה סבירה. טענות העותרים בדבר הסדרי תנועה, צפיפות, שטחי דירות, שטחים ציבוריים והיעדר תכנון כולל לכאורה נדחו, שכן החלטות הוועדה בנושאים אלה היו מוצדקות וסבירות. זאת ועוד, בית המשפט לא קיבל את טענות העותרים בדבר אי התאמתו של המבנה לסביבה התכנונית, חסימת הנוף ואור השמש והיעדר "תכנית שלד". היקפה המצומצם של ההחלטה והיעדר השלכותיה הרחבות הצדיקו גם את דחיית בקשת העותרים למתן רשות ערעור למועצה הארצית. לבסוף, בחר בית המשפט שלא להתייחס לטענות מקדמיות שהעלו חלק מהמשיבים בעניין השיהוי, תוך שהוא מכיר בכשרותה הפוטנציאלית של טענה זו נוכח האיחור בהגשת העתירה. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם הוצאות לוועדה המחוזית, לוועדה המקומית וליזמים המעורבים.