עמ"ש 53176-06-14

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך על עסקת מתנה במקרקעין בין אב קשיש לבתו. בית המשפט קבע כי עסקת המתנה לא הושלמה שכן היא לא נרשמה לפי חוק המקרקעין, ולכן היא נחשבת כהתחייבות לתת מתנה. למרות שהאב חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר, המעיד בדרך כלל על מתנה שהושלמה, האב במקרה זה רשאי לבטל את המתנה בשל התנהגותה המחפירה של בתו, שכללה התעמרות והפניית עורף אליו. טענת הבת כי לא ניתן לבטל את עסקת המתנה נדחית. עוד מצא בית המשפט כי הבת השתמשה בהלוואת המשכנתא לצרכים אישיים ולא סיימה לבנות את ביתה באחוזה. לפיכך, העיזבון חוזר לבעלותו המלאה של האב עם שלד בית הבת שנוסף לו. התיק מוחזר לבית משפט קמא על מנת שיכריע בסוגיית ההלוואה ויבהיר את הסכומים שהשקיעה הבת בבנייה, שיקוזזו זה כנגד זה לפי הצורך. על כל צד לשאת בהוצאותיו, והערעור נדחה.