בש"פ 1837/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לערעור על החלטת בית משפט השלום באילת לעצור שני אחים, המבקש ואחיו אסאם, עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. האחים מואשמים בפריצה לדירה באילת ובגניבת מכשירי סלולר וקונסולת PS3. בית משפט השלום נעתר תחילה לבקשת מעצרם של השניים, בשל תחכום הפריצה, התכנון המוקדם הכרוך בה והסכנה הנשקפת מהם לשלום הציבור ולרכושו. עם זאת, נוכח גילם הצעיר של הנאשמים ועברם הפלילי הנקי (אסאם) או עברו הפלילי הדל, הורה בית המשפט לערוך סקרים לבחינת מסוכנותם ושחרר אותם למעצר בית בירושלים. הן המבקש והן אסאם ערערו על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בטענה להיעדר עילה למעצרם וערערו על הראיות לכאורה נגדם. בית המשפט המחוזי פסק לטובתם באופן חלקי, צמצם את שעות מעצר הבית שלהם ואיפשר אפשרות לשחרור חלופי בפיקוח. בית המשפט גם ציין כי כל חלופה הולמת למעצר בעיר הולדתם תישקל בחיוב. כעת מבקש המבקש לערער על החלטה זו, אך הבקשה אינה חושפת שאלות משפטיות בעלות משמעות מעבר לאינטרס האישי של המבקש. פסק הדין דוחה את בקשת המבקש למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. פסק הדין מדגיש כי למרות חולשות מסוימות בראיות נגד המבקש, קיימות די ראיות לכאורה למעצרו וכי תנאי מעצרו החלופי מוצדקים. השופט מגיע למסקנה כי אין מקום לשנות את החלטת בית המשפט המחוזי ולכן דוחה את הבקשה.