עע"מ 347/15

תקציר

פסק הדין דן בפרשנות תנאי הרציפות של תושבי מזרח ירושלים שחיי היומיום שלהם נפגעו ממכשול ההפרדה. תנאי הרציפות בהחלטת ממשלה משנת 2007 קובע כי על מנת להיות זכאי לרישיון לישיבת ארעי, על המבקש להתגורר בירושלים ברציפות מאז שנת 1987. מסקנת בית המשפט היא כי יש לפרש את תנאי הרציפות באופן תכליתי ופרטני, תוך התחשבות במבחנים אובייקטיביים וסובייקטיביים כאחד. גישה זו עולה בקנה אחד עם היעד ההומניטרי של החלטת הממשלה, המבקשת לספק סיוע לתושבי ירושלים המזרחית הוותיקים הנפגעים מגדר ההפרדה. פרשנות מצמצמת ומילולית של מגורים רצופים אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת. יש לבחון את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה כדי לקבוע אם תושבות הקבע של המבקש נותרה בירושלים מאז שנת 1987. בשני המקרים שלפנינו, נסיבותיהם הפרטניות של המערערים מצביעות על כך שלא נותק זיקתם לירושלים. בית המשפט מחליט לקבל את הערעורים, דוחה את החלטות המשיב ומורה להם לדון בבקשות המערערים לרישיון ישיבה על יסוד הקביעה כי התקיימו תנאי הרציפות. השופטת חיות והשופט ג'ובראן מסכימים עם פסק הדין.