רע"א 3875/13

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על הזכויות בנכס בתחנת דלק ברמלה, ישראל. המשיב הגיש תביעות פינוי נגד המבקשים ואחרים, אשר התקבלו על ידי בית משפט השלום והובילו לצווי פינוי. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי כתובתו הנכונה של הנכס הייתה שונה מהאמור בתביעות. לאחר מכן הגיש המשיב תביעה חדשה, שהביאה את בית משפט השלום לקבוע כי הכתובת הנכונה היא רחוב הרצל 117, והורה להוצאה לפועל לבצע את הפינוי בכתובת זו. המבקשים ערערו על החלטה זו לבית המשפט המחוזי וביקשו עיכוב ביצוע, שניתן בתנאי שיופקד במזומן או בערבות בנקאית בסך 50,000 ₪. המבקשים הפקידו שתי ערבויות בנקאיות בסכום כולל זה. לאחר דחיית ערעור המבקשים על ידי בית המשפט המחוזי, הגיש המשיב בקשה לחילוט הערבויות הבנקאיות לכיסוי נזקיהן כתוצאה מאיחור בביצוע הפינוי. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה זו, וביקש מהמבקשים רשות ערעור על החלטה זו. פסק הדין נעתר לבקשת רשות הערעור של המבקשים ודן בערעור לגופו. נמצא כי החלטת בית המשפט המחוזי לא הצדיקה די הצורך את חילוט הערבויות הבנקאיות לפי תקנה 371 לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט המחוזי בחן אמנם את סוגיית הפיצויים, אך לא התייחס לתנאי בדבר סבירות בקשת המבקשים לצו מניעה זמני. פסק הדין מסתיים בהחזרת התיק לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף בסוגיה זו, תוך הדגשה כי אין בכך אינדיקציה לתוצאה שבית המשפט צריך להגיע אליה. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית, ושני הצדדים מונחים לשאת בהוצאותיהם. החלטה זו היא סופית, בהתחשב באופי הליך רשות הערעור.