דנ"פ 941/16
החלטה עליון
תקציר
לאחר עיון בבקשות לדיון נוסף שהגישו נח דנקנר ויורם רבין, החליט בית המשפט לדחות את שתי הבקשות. הטיעון המרכזי שהעלה דנקנר בדבר גבולותיו הבלתי מוגדרים של האיסור הפלילי על גישור בשוחד לא התקבל על ידי השופט, שכן נמצא כי המחלוקת העיקרית היא עובדתית ולא עקרונית. פסק הדין התמקד בנסיבות הספציפיות של המקרה ולא קבע תקדים לגבי יסודות העבירה. שני השופטים גם לא מצאו עילה לדיון נוסף בבקשות, שכן דיון נוסף לא נועד לדון בקביעות בית המשפט או בניתוחן, או להתייחס לטענות הערעור. זאת ועוד, קיומה של דעה חולקת בפסק הדין הראשוני אינו מצדיק זימון לדיון נוסף. ההחלטות בשני המקרים היו מעוגנות בפרטים הספציפיים ולא חרגו מהחוקים הקיימים, ובכך הפכו את הבקשות למיותרות. לבסוף, גם בקשותיהם של המבקשים לדחות את ביצוע עונש המאסר שנגזר עליהם נדחו, כלומר עליהם להתחיל לרצות את עונשם במועד שנקבע בפסק הדין המקורי.
חקיקה מקושרת
דנ"פ 941/16 רבין מאיר נ' מדינת ישראל, עליון (11.2.2016)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.