ע"א 31183-06-15

תקציר

קביעתו של בית המשפט היא כי זכותם של המשיבים להחזיק במקרקעין הנדונים היא כדין. בית המשפט דחה את טענת המערערים כי יש לסלק את המשיבים מהמקרקעין, ותחת זאת הגדיר את זכותם של המשיבים להחזיק במקרקעין אלה כזכות אישית לכל חייהם. קביעתו של בית משפט קמא התבססה על הראיות שהוצגו, אשר תמכו בגרסת המשיבים לאירועים. לטענת המשיבים, הם החזיקו במקרקעין בהסכמת המערערים והאגודה החקלאית נתיב השיירה, בהמשך להליך קודם בבית משפט השלום בעכו. גרסת המשיבים לאירועים שהובילו לפשרה שהושגה בבית משפט השלום בעכו הועדפה על פני זו של המערערים, ונמצאה תואמת את הראיות הקיימות. נמצא כי המשיבים עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם, הגם שבית משפט קמא ציין טעמים משפטיים ועובדתיים מפוקפקים אחרים בדבר סמכות משתמעת. השופטת הגיעה למסקנה כי למשיבים זכות אישית להחזיק במקרקעין, והציעה לדחות את הערעור ולשלם את הוצאות המשיבים, דבר שהתקבל על ידי עמיתיה. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם למשיבים 25,000 ש"ח, כאשר הפיקדון שהגישו יועבר למשיבים כתשלום חלקי.