ער"מ 59150-01-20

תקציר

הערעור מערער על החלטת הרשם לפטור את המשיבים (התובעים) מתשלום אגרת בית משפט בגין הליך שיזמו, ולקבוע כי האגרה - אם תשולם - תשולם בתום ההליך, ובנוסף, כי משלמי האגרה ייקבעו בהתאם לתוצאות ההליך. שתי השאלות העומדות בפני בית המשפט הן: ראשית, האם המשיבים עומדים בדרישות לפטור מאגרת בית משפט; ושנית, האם לבית המשפט הייתה סמכות לדחות את תשלום האגרה ולקבוע מי יהיה משלם האגרה בהתאם לתוצאת ההליך. בית המשפט מוצא כי המשיבים אינם זכאים לפטור מלא מאגרת בית משפט. שיקול הדעת לפטור צדדים מתשלום אגרות נתון לרשם וניתן לו חופש פעולה רחב, המוגבל רק במקרים של חוסר סבירות או טעות יסודית. במקרה דנן, המשיבים אינם עומדים בשני תנאי הפטור: אי יכולת לשלם והליך המגלה עילה. קביעת אי הכושר הכלכלי, כפי שהוצגה על ידי הרשם, קשורה לסכום הגבוה של האגרה הנדרשת, ואינה שוללת את היכולת לשלם אגרה בסכום נמוך יותר. יתר על כן, נראה כי הסכום הנתבע בהליך מוגזם, במיוחד בכל הנוגע לסעד בגין נזקים עקיפים. לפיכך, בית המשפט מגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור. המשיבים זכאים לפטור חלקי בלבד של עד 5,000,000 ₪. האגרה תשולם בדרך ובמועד שיורה הרשם, תוך מתן הזדמנות למשיבים לתקן את תביעתם כך שתתאים לפטור החלקי. לבסוף, יפצו המשיבים 1 עד 2 את המערערים בגין הוצאות הערעור, בסך 3,000 ₪, בהתחשב במהות התיק.