ב"ש 20907/08

תקציר

פסק דינו של השופט אליהו ביטן מכיר בכך שנהיגה פרועה באזורים עירוניים מהווה סיכון משמעותי הן לנהגים והן להולכי רגל, ומדגיש את הצורך בתוצאות משפטיות מחמירות כדי להרתיע מפני התנהגות כזו. הסנגור לא ערער על עילת המעצר. השופט, תוך הכרה בחומרת העבירות, קבע כי ניתן להשיג את תכלית המעצר באמצעים מגבילים פחות ממאסר בפועל. גורמים מרכזיים בהחלטה זו היו משכו הקצר יחסית של האירוע, היעדר תאונות או פציעות ועברו הפלילי הנקי של הנאשם. יתר על כן, נחה דעתו של השופט כי החלופות המוצעות, לרבות ריתוק בית, ערבות והפקדת מזומן, לצד תמיכת אביו ובני דודיו של הנאשם, יקלו במידה מספקת את סיכוני הסכנה והבריחה. השופט הדגיש את הצורך בהערכות פרטניות במקרים כאלה, ובהתחשב בנסיבות הספציפיות הורה על שחרורו של המשיב בתנאים מחמירים. תנאים אלה כללו ריתוק ביתי, פיקוח מתמיד של אנשים ייעודיים, הפקדת מזומנים משמעותית ואיסור יציאה מהארץ. פסק הדין נועד לאזן בין הצורך למצות את הדין עם הנאשם לבין הימנעות ממעצר מופרז לפני משפט.