ע"פ 506/89

תקציר

המערערים, סופר ועורך מקומון ברעננה, הורשעו בבית משפט השלום בעבירה על חוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965, בעקבות פרסום מאמרים מכפישים שנכתבו על ידי המחבר. הכתבות חשפו אי סדרים בניהול גוף ציבורי וחברה פרטית, שניהם בשליטת אותו אדם, והזכירו את היועץ המשפטי של החברה, קובל, באופן משפיל. בית המשפט של הערכאה הראשונה קבע כי הפרסומים נועדו לפגוע בקובל, ומסקנה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המחבר, ומצא ראיות מספיקות לכוונה לפגוע. פסק הדין הרחיב על היסוד הנפשי הנדרש לעבירת לשון הרע, סיווג אותה כעבירה התנהגותית, ועמד על אי תחולתו של כלל הציפייה במקרה זה. עוד קבע בית המשפט כי לא ניתן להטיל אחריות על העורך, שהיה בחופשת מחלה במהלך הפרסום, על פי החוק, שכן הוא לא תפקד כעורך באותה עת. לפיכך התקבל ערעורו של העורך, והוא זוכה מהעבירה. השופט גולדברג הדגיש כי יש לדחות את ערעורו של המחבר, ואילו השופט אור הסכים עם התוצאה והדגיש את קיומה של כוונה לפגוע מצד המחבר.