ת"ק 74458-09-24

תקציר

כשירותו של השופט לשבת בבית המשפט ולדון בתיק מבוססת על שני עקרונות מרכזיים: אובייקטיביות שיפוטית וניטרליות שיפוטית. סעיף 77א לחוק בתי המשפט מסדיר את פסילת שופטים בישראל, כאשר סעיף 77א(א) קובע כי על שופט להתפטר אם קיימות נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. המבחן לכך הוא אובייקטיבי, מנקודת מבטו של שופט סביר, ולא של אדם סביר. בית המשפט לתביעות קטנות הוא בית משפט נגיש לאנשים רגילים לחפש צדק ללא צורך בעורך דין, תוך הערכת מהירות, סבירות ובלתי פורמליות. החלטות המתקבלות על ידי שופט הקשורות לניהול משפט רק לעתים רחוקות מצדיקות את פסילתם. החלטות שיפוטיות לא נועדו לרצות את שני הצדדים, ובית המשפט אינו מחויב לקבל כל בקשה או טענה המוצגת בפניו. יש לו שיקול דעת לסנן ולהתמקד בנושאים רלוונטיים. אופיו של בית המשפט לתביעות קטנות, שנותן עדיפות ליעילות ונגישות, פירושו שהוא יכול להחליט באילו בקשות לטפל. התובע ביקש את חוות דעתו של בית המשפט על מורכבות התיק שלו והאם ניתן לדון בו במסגרת התביעות הקטנות. בית המשפט הגיב באובייקטיביות, והנחה את התובע בהליכים מבלי לנקוט צד. התובע ביקש גם להגיש מדיה מגנטית כראיה, ובית המשפט נעתר תוך שהוא מבקש מהתובע לספק לנתבעים עותק. התובע טען כי החלטת בית המשפט מעלה חשש ממשי להטיה, אך ההחלטה הייתה תגובה סבירה לבקשת התובע ולא הצביעה על ראש סגור. מראית העין של הצדק לא נפגעה, והחלטות פרוצדורליות מעין אלה אינן מצדיקות פסילה. בסך הכל, נראה כי תלונותיו של התובע על החלטות בית המשפט היו ניסיון להלך אימים על בית המשפט, ובקשת הפסילה נדחתה. השופט הדגיש את תפקידו של בית המשפט בשמירה על הסדר הפרוצדורלי ואישר את דחיית הבקשה, מבלי להטיל הוצאות על התובע.