בג"צ 746/07

תקציר

בפסק דין מקיף זה, בית המשפט מתייחס לסוגיה ארוכת השנים של הפרדה מגדרית באוטובוסים ציבוריים בישראל, המכוונת באופן ספציפי כלפי פרקטיקות פוגעניות כלפי נשים. ההחלטה המרכזית היא שהפרדה גזעית כפויה והנחיות מפלות כלפי נשים בנוגע להושבה או לבוש בתחבורה ציבורית הן בלתי חוקיות באופן חד משמעי, וחוזרות לתנועות לזכויות האזרח כמו זו של רוזה פארקס בארה"ב. בית המשפט שם דגש על שוויון וכבוד האדם, ודוחה כל רעיון של אפליה על רקע מגדרי במסווה של ערכים תרבותיים או דתיים. הוא מתבסס על תצהירים רבים המדגישים מקרים שבהם נשים התמודדו עם הטרדה ונאלצו לתפוס אזורי אוטובוס ספציפיים או לדבוק בקוד לבוש מסוים. פסק הדין קובע כי מפעילי התחבורה הציבורית לא יטילו מגבלות ישיבה כלשהן על נשים ומדגיש את הצורך בכבוד ובבחירה מרצון לכל הנוסעים. בית המשפט מתווה אמצעים מעשיים שיבטיחו עמידה בעקרונות אלה, ובהם הצבת שילוט ברור המקדם את זכויות הנוסעים ואיסור על הטרדה, חיוב מפעילי תחבורה ציבורית לפרסם שינויים אלה ברבים ואכיפת פיקוח למניעת אירועים נוספים. היא מחזקת את העובדה שבעוד שאנשים יכולים לבחור בהפרדה מרצון מתוך אמונות אישיות, כל צורה של כפייה או אלימות אינה מקובלת. פסק הדין מדגיש עוד כי למדינה יש חובה פוזיטיבית להגן על הנוסעים מפני כפייה ומחייב פיקוח קפדני וסנקציות אפשריות בגין אי ציות. בסופו של דבר, החלטה זו שואפת לקיים חברה מכילה ושוויונית יותר, המאשרת את הכבוד והזכויות הטבועים בכל הפרטים, וקוראת לסובלנות בין פרקטיקות תרבותיות שונות במרחב הציבורי הרחב.