ת"א 48390-11-21

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד חברת הביטוח הנתבעת בדרישה לפיצוי בגין פגיעות שנגרמו לו בתאונת עבודה. רכבו של התובע היה ג'יפ; הוא פתח את הדלת, התחיל לצאת, ורגלו הימנית נתקעה וגרמה לו ליפול ולשבר בברכו הימנית. חברת הביטוח טענה כי תיאור התאונה על ידי התובע אינו עולה בקנה אחד עם גרסאות קודמות, וכי התאונה אינה מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק. בית המשפט מצא את עדותו של התובע אמינה ועקבית, נתמכת בראיות חיצוניות, וקיבל את גרסתו לאירועים. בית המשפט קבע כי מדובר ב"תאונת דרכים", ולכן חברת הביטוח חייבת לפצות את התובע. לאחר מכן קבע בית המשפט את אחוזי הנכות התפקודית של התובע בשיעור של 19%. לאחר מכן, בחן בית המשפט את שכרו של התובע והעמיד את שכר הבסיס שלו על 13,500 ₪. בית המשפט פסק לתובע פיצויים שונים, לרבות הפסדי שכר בעבר (41,000 ₪), הפסדי שכר עתידיים (265,000 ₪), אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות (38,000 ₪), עזרה מהזולת בעבר ובעתיד (30,000 ₪), הוצאות רפואיות וניידות (10,000 ₪) ונזקים לא ממוניים (40,000 ₪), בסך כולל של 424,000 ₪. לאחר ניכוי קצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, הוערך סך הנזק ב-228,000 ₪. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע סכום זה, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות, בתוך 30 יום.