עת"מ 2213/04

תקציר

פסק הדין דוחה הן את העתירה המנהלית והן את העתירה המנהלית שהגישו העותרים נגד החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון ("הוועדה"). העותרים ביקשו להצהיר כי הגישו לוועדה תביעה תקפה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, בגין אי הכרעה בתביעה האמורה, ולקבל פיצוי בגין נזקים שנגרמו להם מתכנית חדשה ששינתה את ייעוד נכסיהם. בית המשפט מצא כי התביעה לא הוגשה על פי הפרוצדורה הנדרשת וכי העותרים השתהו באופן בלתי סביר בהגשת עתירתם ובעררם, תוך גרימת נזק ראייתי לוועדה. כמו כן, קיבל בית המשפט את עמדת הוועדה כי יתרת ערך הקרקע של העותרים עלתה בשל התכנית החדשה, אשר קיזזה את הפיצוי המגיע להם. עוד ציין בית המשפט כי העותרים לא מיצו את כל ההליכים המינהליים, שכן יכלו להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התביעה לשר הפנים. לבסוף, פסק הדין מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.