ע"פ 5204/07

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר הרשיע את המערער בעבירה של אי מניעת עבירה. העובדות מלמדות כי המערער, קרוב משפחתו הרחוק דבסאן ואדם נוסף קשרו קשר לחטוף את מחמוד עוואוודה במטרה לסחוט כספים מאביו. הם הרימו את המנוח והסיעו אותו למערה, שם קשר אותו דבסן. המערער והאדם הנוסף יצאו לקנות מזון ומים ובמהלך תקופה זו חנק דבסן את המנוח. לאחר שחזרו, עזבו השלושה את המערה והמערער הורד ברהט. לא יצרו קשר עם המשטרה וגופתו של המנוח נמצאה במערה. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירה של אי מניעת עבירה. בית המשפט קבע כי עבירת החטיפה נמשכת ולכן החובה למנוע את השלמתה קמה בכל שלב של ביצועה. הואיל והמערער יכול היה להתקשר למשטרה בעודו במערה ולאחר שעזב אותה, לא הצליח למנוע את ביצוע העבירה. עוד קבע בית המשפט, כי נוכחותו הפסיבית של המערער בזירת העבירה ופסיביות מוחלטת שלו לאחר יציאתו מהמערה מהוות עבירה של אי מניעת עבירה. על המערער נגזרו שמונה חודשי מאסר. המערער טען, כי מאחר שהעבירה הושלמה לפני שחזר למערה, לא התקיימו יסודות העבירה של אי מניעת עבירה. עוד טען כי לא ניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן מאחר שהעבירה לא הוזכרה בכתב האישום. בית המשפט העליון קבע בדעת רוב כי לא ניתנה למערער הזדמנות סבירה להתגונן מפני העבירה ועל כן יש לקבל את הערעור ולזיכויו של המערער. השופט רובינשטיין החזיק בדעה הפוכה והיה דוחה את הערעור.