ערר 378/16
החלטה תכנון ובניה ירושלים
תקציר
הערעור מערער על דרישה לתשלום היטל השבחה שהוציאה העירייה למערערים בגין הפרת תנאי הפטור. המערערים הרחיבו את דירתם במסגרת תכנית השבחה וחתמו על תצהיר התחייבות להתגורר בדירה במשך ארבע שנים ממועד השלמתה. הם מכרו את הדירה לאחר שלוש שנים ונדרשו לשלם את יתרת ההיטל. השאלה המשפטית היא האם תקופת ארבע השנים לקבלת פטור מתחילה מאישור התכנית השבחה או מהשלמת הבנייה. בית המשפט מוצא את לשון החוק בעניין זה ברורה: ארבע השנים נספרות מסיום הבנייה או מאישור התוכנית, לפי המאוחר. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות ומתיישבת עם תכליתו החברתית של החוק, שמטרתה למנוע שימוש ספקולטיבי בפטור. כוונת המחוקק היא שהפטור יתמרץ צרכי מגורים אמיתיים ולא רווח מסחרי. לפיכך, מי שמרחיב את דירותיו צריך להמתין ארבע שנים מסיום הבנייה, ואילו מי שלא יכול למכור לאחר ארבע שנים מאישור התוכנית. פרשת פרידלר האחרונה תומכת בפרשנות זו, ובית המשפט מסכים עם נימוקיה. בנוסף, מועד המכירה, כאמור בחוק, הוא הגורם הקובע את הפטור, ולא ההעברה הפיזית של הנכס. לפיכך, הערר נדחה, והמערערים אחראים להוצאות העירייה.
חקיקה מקושרת
ערר 378/16 סילבן ורוזי בורנשטיין נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, תכנון ובניה (5.9.2017)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.