רע"א 1838/16

תקציר

במקרה זה, דחה בית המשפט בקשה לביטול פסק דין על יסוד טענת המבקש כי פסק הדין ניתן ללא הודעה כדין, שכן הדואר הוחזר עם הכיתוב "לא ידוע". בית המשפט קבע כי אין בכך כדי לבטל את פסק הדין, שכן הכתובת בה השתמש המבקש עצמו בהודעת הערעור שלו, בהתאם לתקנות. בנוסף, הדואר נשלח לכתובתו הרשומה של המבקש כפי שנקבעה בתקנות. בית המשפט קבע כי אין מקום לבטל את פסק הדין מטעמי צדק. הימנעותו של המבקש מהתייצבותו נבחנה, בהתחשב בבעיות המהימנות שהודגשו באמירות סותרות בדבר מעמדו בחברה, שבית המשפט המחוזי כבר בחן אותן. בית המשפט מצא כי המבקש ומקורביו זנחו את הערעור במשך מספר שנים, תוך הפגנת התנהגות בלתי סבירה. למרות שההחלטה שלא לבטל את פסק הדין שללה מהמבקש הזדמנות להוכיח את טענותיו, בית המשפט הדגיש כי פסק הדין מוצדק משום שהמבקש הפגין זלזול בוטה וזלזול בהליכים שיפוטיים. המצב הוגדר קיצוני דיו כדי להעדיף את סופיות הדיון על פני האינטרס האישי של המבקש, במיוחד נוכח חוסר תום הלב הכרוך בכך. משכך, הבקשה נדחתה, וג'לטי חויב בהוצאות המשיב באופן אישי, בסך 25,000 ₪, תוך הכרה באחריותו לתקלה פרוצדורלית זו.