עת"מ 30583-07-10

תקציר

העותרים, תושבי קבע ישראלים הנשואים לתושב טריטוריה, הגישו בקשה לאיחוד משפחות בשנת 1994. בשל עיכובים ומידע כוזב שמסרו העותרים, אושרה הבקשה רק בשנת 2001. הבקשה ביקשה לשדרג את מעמדם של אשת העותר וילדיהם לצורך קבלת רישיון ישיבה מסוג א/5 בישראל. עם זאת, העותרים לא הצליחו לעמוד בדרישות שדרוג מעמדם בשל עיכובים בטיפול ושינוי בחוק. יו"ר ועדת ההתנגדויות לזרים דחה את התנגדותם, מה שהוביל את העותרים להגיש עתירה לבית המשפט. בית המשפט מצא כי העתירה הוגשה באיחור של ארבעה חודשים וכי העותרים מסרו פרטי מגורים כוזבים. זאת ועוד, העותרת לא עמדה בדרישות שדרוג המעמד בשל עיכובי העותרים וחקיקת החלטת הממשלה 1813. לפיכך, דחה בית המשפט את העתירה בנימוק של שיהוי בלתי מוצדק, מידע כוזב וחוסר צדק. בית המשפט קבע כי לא ניתן לשדרג את מעמדו של העותר, והחלטת היו"ר מוצדקת. בנוסף, ציין בית המשפט כי העותרים זכאים לקבל היתרי מת"ק לשהייה חוקית בישראל. העותרים חויבו לשאת בהוצאות העתירה ובשכר טרחת עורך הדין של המשיב.