ע"מ 1315/12

תקציר

המשיב הואשם בהפרת צו בכך שיצא משטח סגור ונכנס לישראל ללא רשות, והתביעה ביקשה להאריך את מעצרו עד תום המשפט. בית משפט קמא דחה בקשה זו והורה על שחרורו בתנאים מסוימים. התביעה ערערה על החלטה זו, תוך ציון עברו הפלילי של המשיב, לרבות הרשעה בעבירה דומה פחות משנתיים קודם לכן. השופט שקל את עברו של המשיב, שכלל עבירות ביטחון ועבירות רכוש. הם ציינו כי הרשעתו הקודמת לא הרתיעה אותו מלבצע שוב את אותה עבירה בעודו מרצה עונש מאסר על תנאי. השופט התייחס לפסקי דין קודמים שהתירו חלופות מעצר במקרים דומים, אך הבחין ביניהם על סמך עברו העשיר של המשיב וחוסר ההרתעה. השופט הדגיש כי מעשיו של המשיב בעבר וחזרתו המהירה של העבירה אינם ראויים לאמון הדרוש לשחרורו, מה גם שלא היסס לבצע את העבירה זמן כה קצר לאחר הרשעתו הקודמת. בסופו של דבר קיבל השופט את ערעור התביעה, והמשיב יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים. החלטה זו התקבלה על יסוד הימנעותו של המשיב מללמוד מטעויותיו הקודמות ומהסיכון הפוטנציאלי הנשקף ממנו, המצדיק את מעצרו למען שלום הציבור. פסק דין זה נועד לאזן בין הצורך בהרתעה ובביטחון הציבור לבין האפשרות של חלופת מעצר במקרים המתאימים.