ע"פ 6168/20

תקציר

הערעור שעסק בשני נושאים עיקריים נדחה, ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי. ראשית, באשר לבקשת המדינה לתקן את כתב האישום באמצעות שילוב ראיות וידאו חדשות, אישר בית המשפט את סירובו של בית המשפט המחוזי. היא הדגישה את ההגינות הפרוצדורלית, וציינה את השיהוי המשמעותי ואת העוול הפוטנציאלי כלפי המשיבים. המדינה נימקה "טעות" לשיהוי, אך הדבר יאפס את ההליכים באופן לא הוגן חמש שנים לאחור, ויטיל נטל כבד על ההגנה. באשר למעשה הנטען של הגנה עצמית מדומה על ידי המשיבים במהלך פיגוע טרור, מצא בית המשפט כי המשיבים פעלו מתוך אמונה אמיתית, אם כי מוטעית, כי נשקפת מהמנוח איום. ממצאי בית המשפט המחוזי הדגישו כי בתרחיש הכאוטי והמתוח, תפסו המשיבים בכנות את האיום כמצדיק את מעשיהם. ערכאת הערעור כיבדה את הערכות העובדתיות והמהימנות של הערכאה הנמוכה יותר, שכן האירועים התרחשו תוך בלבול ופחד, דבר שעלול להשפיע על שיקול דעתם של המשיבים. חרף ההכרה בתוצאה הטרגית של המנוח החף מפשע, הודגש בפסק הדין כי הטלת אחריות פלילית על המשיבים, בהתחשב בהקשר הרחב יותר ובספק סביר לגבי כוונתם, אינה צודקת. משכך, נדחה הערעור, והמשיבים זוכו מהאישומים בעילה של הגנה עצמית כוזבת והגינות פרוצדורלית.