בש"א 6086/99

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לתביעה לסעד הצהרתי שהגישה המשיבה, שביקשה לקבל פטור מהחזר הלוואה בעקבות פטירת בעלה. המבקשת, בנק, הלוותה למשיבה ולבעלה סכום ראשוני של 60,000 ₪, שבהמשך עלה לסכום של 85,000 ₪, אשר הובטח במשכנתא על רכושם ובביטוח חייהם. לאחר מות בעלה סירבה חברת הביטוח לשלם את הפוליסה, והמשיבה הגישה בעקבות זאת תביעה נגד הבנק וחברת הביטוח. הבנק החליט לדחות את התביעה מכמה נימוקים מקדמיים, ובהם היעדר סמכות מקומית המבוססת על סעיף שיפוט בהסכם ההלוואה המגדיר את תל אביב כמקום השיפוט. פסק הדין של השופט דחה את בקשת הבנק לדחות את התביעה. סעיף השיפוט התפרש כלא ייחודי, ונוכחותו של נתבע נוסף שאינו קשור לסעיף לא נחשבה סיבה תקפה לשלול את קיומו. עם זאת, השופטים הפעילו את שיקול דעתם לבטל את הסעיף בנימוק שאכיפתו תגרום עוול חמור לתובע, מה גם שהיא תחייב את ההליכים להתחיל מחדש בתל אביב ותעכב את התיק עוד יותר. השופטת דחתה גם התנגדויות מקדמיות אחרות הנוגעות לזכות התובע לתבוע, להיעדר מסמכים מהותיים ולחוסר ההתאמה של סעד הצהרתי, וציינה כי ניתן לתקן אותן במהלך ההליך. לבסוף קבעה השופטת לוח זמנים להגשת תצהירי עדות ומועד לדיון, והוחלט כי התביעה תמשיך להתנהל בבית המשפט הנוכחי.