פ"א 25875-02-12

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על הרשעה בזיהום הרחוב על ידי האכלת חתולים במזון אורגני בסמוך לגן ילדים. חוק העזר אוסר על האכלה המזהמת את הרחוב, והראיות, לרבות עדויות הפקחים ותמונותיהם, הראו כי המערער מפזר מזון אורגני לחתולים בשביל הסמוך לגן. טענת ההגנה של המערערת כי לא הבינה שמעשיה היו בלתי חוקיים נדחתה, שכן השופט לא מצא טעות כנה או סבירה. החלפת עד הגנה בעד תביעה, שניהם וטרינרים, לא פגעה בזכויותיה של המערערת, וניתנה לה הזדמנות לחקור את האחרון חקירה נגדית. השופט העדיף את עדות הפקחים על פני עדותו של המערער והגיע למסקנה שהמזון גרם לזיהום. פרשנויות משפטיות הדורשות הקלה לא היו ישימות שכן טעותו של המערער לא הייתה בלתי נמנעת באופן סביר. יתר על כן, נושא ההגנה על בעלי חיים לא היה רלוונטי במקרה זה, שכן העירייה לא אסרה לחלוטין על האכלת בעלי חיים. השופט הסכים עם דחייתו של בית משפט קמא את טענת "ההגנה מפני צדק", תוך הדגשת חובתה של העירייה להגן על תושבים, לרבות ילדים, ופעולת המערערת מהווה זיהום רחוב. בהיעדר כל פגיעה בצדק, הערעור נדחה.