ס"ק 17667-10-17

תקציר

התיק נסוב סביב שאלה משפטית בדבר חובתו של מעסיק לנהל משא ומתן או להתייעץ עם נציגי העובדים בעת קבלת החלטה לסגור מפעל ולפטר את העובדים המאורגנים. המעסיק טוען כי ההחלטה לסגור את המפעל נופלת בגדר הפררוגטיבה הניהולית שלו ואינה נדרשת להקדים מו"מ או התייעצויות. בית הדין מצדד במעסיק, ומכיר בסמכותו הבלעדית להחליט על סגירת המפעל. עם זאת, מכיוון שהחלטה כזו משפיעה באופן משמעותי על העובדים, על המעסיק לנהל משא ומתן על ההשלכות וההשפעות עליהם. במקרה זה, בית הדין מוצא כי המעסיק אכן יזם משא ומתן והתייעצויות עם נציגות העובדים לגבי הסגירה והשלכותיה. המעסיק ניסה ליישם תוכנית הבראה ולייעל את הצעדים למניעת הסגר, אך נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד נציגות העובדים. בית הדין מדגיש כי למעסיק הזכות לקבל החלטות עסקיות במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו ואינו מחויב לקבל הצעות שאינן תואמות את חזונו. בנוסף, המעסיק אינו מחויב להצהרות של צדדים שלישיים במהלך הליכים קודמים ועליו לנהל הליך שימוע אמיתי ובתום לב לפני פיטורי העובדים. העובדים זכאים לשכרם המלא, כולל ימי חופשה צבורים, עד לניתוק יחסי העבודה בפועל. הבקשה לסעד ביניים נדחית, והצווים שהוצאו בעבר מבוטלים, מה שמאפשר למעסיק לשלוח מכתבי שימוע חדשים לעובדים. לפסק דין זה השלכות משמעותיות על העובדים, שכעת יעמדו בפני פיטורים, ובית הדין מעודד את כל הצדדים להמשיך במשא ומתן למציאת פתרון שימנע את הסגירה ואת אובדן מקומות העבודה בעקבותיה.