עת"מ 8792/08

תקציר

פסק הדין דוחה את טענות העותרים בעניין הארנונה. העותרות, שתי חברות פרטיות המפעילות אכסניות נוער ללא כוונת רווח בירושלים, ערערו על סיווג נכסיהן על ידי עיריית ירושלים (המשיבה) כעולים על 2,000 מ"ר, דבר שהביא לשיעורי מס גבוהים יותר. לטענתם, בקשת העירייה לאישור שרים להעלאת הארנונה לבתי מלון לא הייתה צריכה לכלול הוסטלים לצעירים, וכי לא נמסרה להם הודעה מתאימה על הבקשה. עם זאת, השופט פסק לטובת המשיב. בפסק הדין מודגש כי החלטת מועצת העירייה ואישור השרים שבא בעקבותיה חלו על "בתי מלון ופנסיונים, לרבות בתי הארחה ואכסניות", ללא הבחנה. השופט הדגיש כי אישור השרים, על בסיס החלטת המועצה, גובש כראוי כך שיכלול את כל הנכסים בסיווג זה, לרבות אכסניות. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות העותרים בדבר מצג שווא ואי הודעה, וציין כי החוקים והתקנות החלים אינם מחייבים הודעה מוקדמת. עוד ציין השופט כי העתירה, שהוגשה שלוש שנים לאחר אישור השרים, לא הוגשה במועד, וכי סמכותו של בית המשפט משתרעת רק על עיון בצו הארנונה, ולא באישור השרים עצמו. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך של 15,000 ₪.