עת"מ 53949-10-13

תקציר

העותר הוכיח ניצול קיצוני וחמור של הליכים משפטיים. הם לא מילאו אחר פסק דין המורה להם להחזיר חלקת אדמה למינהל, ובמקום זאת להשתמש בה לתועלתם הכספית. העותרת פעלה בחוסר תום לב וללא טוהר המידות, שהן דרישות יסוד להגשת עתירה מינהלית. המשך הפעלתו של אולם אירועים על הקרקע, בניגוד למספר צווי בית משפט, מעיד על זלזול בוטה בשלטון החוק וברשויות. כמו כן, העותר מעלה טענות שכבר נבחנו ונדחו על ידי ערכאות גבוהות יותר, בניסיון לעקוף את ההליך המשפטי. בית המשפט לעניינים מנהליים מדגיש כי אין מדובר בערכאת ערעור על החלטות שהעותר חולק עליהן. הדוקטרינה של res judicata חלה גם היא, שכן קיים פסק דין סופי הקובע את דרך הפעולה לגבי הקרקע. בשל התנהלותו הפסולה הקיצונית של העותר, פוסק בית המשפט את הוצאות המינהל ושכר טרחת עורך דין. לפיכך, העתירה נדחית מכל הבחינות, ומצופה מהצדדים לדבוק בפסק הדין המכריע.