ת"א 53684/08

תקציר

התובעים, בעלי בניין הכולל שתי דירות וחנות, תבעו את הנתבע, הדייר שלהם, לפינוי. הנתבע טען כי התובעים אינם הבעלים וכי עו"ד המייצג אותם, עו"ד נגלניק, אישר לו לסבלט את הנכס. בית המשפט פסק לטובת טענת הבעלות של התובעים, ומצא את טענות הנתבע חסרות ביסוס וסותרות. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבע בדבר הרשאתו של עו"ד נגלניק, וראה בכך הרחבה של ההגנה ובניגוד להצהרותיו הקודמות של הנתבע. באשר לעילות הפינוי, קיבל בית המשפט את טענת התובעים כי הנתבעת נטשה את המושכר. נמצא כי הנתבע לא הוכיח את טענתו לאישור סאבלט וכי התובעים לא הסכימו לסאבלט. בית המשפט הוסיף וקבע כי הימנעותו של הנתבע מלעשות כל שימוש פונקציונאלי במושכר, יחד עם שכירות המשנה הבלתי מורשית שלו, מהווים נטישה. גם היסוד הנפשי של הנטישה היה נוכח, שכן הנאשם לא הראה כל כוונה לחזור לנכס. בית המשפט סירב להעניק לנאשם סעד מן הצדק, נוכח חומרת התנהגותו ובהיעדר נסיבות חריגות. לבסוף, בית המשפט הורה על פינוי הנתבע מהמקום ופסק כי עליו לשאת בהוצאות התובעים, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 25,000 ₪.