ע 2322/09

תקציר

ניסיונה של התביעה לבטל פסק דין נכשל, שכן ערכאת הערעור סירבה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא. המשפט נסב סביב אירוע ירי, כאשר עד המפתח של התביעה, בראא, העיד כי המשיב ירה לעברו. החלטתו של בית משפט קמא לזכות את המשיב התבססה על התרשמותו הישירה מהעדויות, לרבות זו של בראא, שהכחיש מאוחר יותר את הודעתו הראשונית במשטרה. בעוד שניתן היה לפרט את פסק הדין, נימוקיו של בית המשפט היו ברורים: הוא מצא את עדותו של המשיב אמינה ואת גרסתו של בראא, שלא נעדרה ראיות תומכות, מדהימה. אף שלא היו הוכחות חיצוניות לירי, די היה בהערכות המהימנות של בית המשפט כדי להבין את החלטתו, במיוחד נוכח היעדר ראיות מאששות. בית המשפט גם הסתמך באופן פסול על מפה מבלי לשתף אותה עם הצדדים, אך פגם פרוצדורלי זה לא הצדיק התערבות, שכן הזיכוי לא התבסס אך ורק על ראיות המפה. סיכומו של דבר, התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתו של המשיב מעבר לספק סביר, ופגמים מסוימים בהכרעת הדין לא שינו תוצאה זו. השופט אל"מ י' כץ והשופט סא"ל י' לרר הסכימו עם ההחלטה.