בש"פ 584/09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ערעור על החלטה לדחות בקשה לשחרור כספים שנתפסו על ידי המשטרה מחשבון בנק בבעלות חברה המיוחס לבעלים כוזב. המערער, שהוא הבעלים בפועל של החברה, ביקש לשחרר את הכספים, שנתפסו במסגרת חקירה פלילית של עבירות כלכליות אפשריות. הערכאות הנמוכות דחו את הבקשות, בנימוק של חשש שהכספים מוסתרים מנושים. גם הערעור לבית המשפט העליון, אותו הגיש המערער ללא הרשות הנדרשת, נכשל. בית המשפט קבע כי תפיסת הכספים הייתה כדין לפי סעיפים 32, 33 ו-34 לפקודת סדר הדין הפלילי, שכן היה יסוד סביר להניח כי המערער ביצע עבירות, לרבות שיבוש הליכי עיקול, העלמת רכוש במרמה והונות נושים. משנמשכת החקירה, לא ראה בית המשפט עילה להורות על שחרור הכספים, מה גם שטרם חלפה תקופת ששת החודשים הנזכרת בסעיף 35 לפקודה. לפיכך הערעור נדחה, מה שחיזק את ההחלטה להותיר את עיקול חשבון הבנק על כנו עד להמשך החקירה. פסק דין זה מחזק את חשיבות השמירה על החוק בחקירות פשיעה כלכלית.