תאד"מ 51236-06-21

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה שהוגשה מחוץ למועד האחרון של 30 יום לביטול פסק דין שניתן שלא בפניו. ראשית, בית המשפט דן בכללים ובעקרונות המסדירים בקשות מסוג זה, תוך הדגשת הצורך ב"טעמים מיוחדים" להארכת המועד. ההכרה הגוברת בזכות החוקתית לעיון בצדק ריככה דרישה זו, וטעות אנוש שאינה רשלנית או מזלזלת בבית המשפט יכולה להצדיק את הארכת המועד. על בית המשפט לאזן בין שיקולים שונים, לרבות עקרון הסופיות, התנהלות הצדדים וסיכויי ההליך. באשר לטענת המבקשת כי לא קיבלה את כתב התביעה, מציין בית המשפט כי לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. כתוצאה מכך, לא ניתן לבטל את פסק הדין על יסוד חובה בלבד. לאחר מכן פונה בית המשפט לביטול פסק הדין בשיקול דעת ובוחן את הסיבות לאי הופעתה של המבקשת ואת סיכויי הגנתה. בהתחשב בכך שטענותיה של המבקשת, אם הן נכונות, מהוות הגנה ראויה לשבח וכדי להבטיח את זכותה לגישה לצדק, מחליט בית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרה, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 1,000 ₪ לתובעת בתוך 30 יום. ככלל, פסק הדין נועד לאזן בין עקרון הסופיות לבין הזכות החוקתית לגישה לצדק, ולהבטיח כי הגנתו של המבקש תישמע תוך שמירה על יעילותה של מערכת המשפט.