ת"א 37334-11-15

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותו של הסכם סחר בין התובעת, שסיפקה לנתבעת תוצרת חקלאית, לבין הנתבעת, שהפעילה רשת סופרמרקטים. עיקר המחלוקת נסובה סביב חובת התובעת להעלות מחירים בשיעור שנתי של 5% וטענת הנתבעת לקיזוז התחייבויותיה כלפי התובעת בגין אי עמידה בתנאי זה. פסק הדין דוחה את טענות הנתבעת וקובע כי התובעת זכאית למלוא סכום תביעתה, לרבות הפרשי ריבית והצמדה. זאת, משום שבהסכם לא מוזכרת כל סנקציה או זכות קיזוז בגין אי הגדלת המכירות של התובעת בשיעור שנתי של 5%, והנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה לקיזוז. בנוסף, פסק הדין דוחה את טענות הנתבעת בדבר אספקת שום לכאורה בלתי ראוי לצריכה ופגיעה במוניטין שלה, שכן טענות אלה לא הוכחו והנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות. כך גם לגבי טענת הנתבע בדבר תשלום חוב לצד שלישי, הסלט. נטל ההוכחה מוטל על הנתבעים, והם לא הרימו אותו. לפיכך, התובע נדרש לשלם את מלוא הסכום של 414,546 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪ והוצאות משפט. הסכומים ישולמו תוך 30 יום, או שהם יחייבו ריבית נוספת והפרשי הצמדה. לבסוף, המזכירות מונחית להחזיר לתובע פיקדון בסך 10,000 ₪. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי לוד מרכז בתוך 60 יום.