ת"א 20946-10-20

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעת נזיקין בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 12.7.2019, כאשר התובע, שהיה אז בן תשע, סבל מחבלות גופניות וצלקות. הדיון התמקד בכמה סוגיות מרכזיות. ראשית, נבחנה נכותו הרפואית של התובע, כאשר בית המשפט קיבל את חוות דעת המומחה בעניין, אשר העריך נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 24%. טענות התובעת בנוגע לחוות דעת המומחה הפסיכיאטרי, שלא תרגמה את קשייה האקדמיים וצלקותיה של התובעת לנכות רפואית לצמיתות, נדחו. עדות המומחה בתחום הפסיכיאטריה נמצאה אמינה, ובית המשפט קיבל אותה במלואה. שנית, נדונה קביעת בסיס השכר של התובעת. בשל גילה הצעיר של התובעת בעת התאונה, החליט בית המשפט כי השכר הממוצע במשק ישמש בסיס לחישוב פוטנציאל ההשתכרות האבוד שלה. לא הוצגו ראיות משכנעות המצדיקות סטייה מחזקה זו. שלישית, בית המשפט בחן את הנכות התפקודית ואת שיעור הניכוי משכרו של התובע כתוצאה מהתאונה. הודגש כי נכות תפקודית אינה בהכרח מילה נרדפת לנכות רפואית. עם זאת, בהתחשב בגילו של התובע ובשיעור הנמוך של הנכות הרפואית, נמצאה גישה של פיצוי גלובלי. בית המשפט הגיע למסקנה כי שיעור הנכות התפקודית של התובע עומד על 60% מהנכות הרפואית המשוקללת. רביעית, נשקלה סוגיית ההוצאות בגין טיפול רפואי, נסיעות וסיוע לצד שלישי. בית המשפט פסק לתובע פיצוי גלובלי של 35,000 ₪ בגין הוצאות עבר ועתיד, בהתחשב בקשיים שנקלעו לתובע בעקבות התאונה. לבסוף, הנזק הלא ממוני חושב על בסיס נתון הנכות הרפואית המקובל, וכתוצאה מכך נפסק פיצוי כולל של 48,527 ₪ בגין כאב וסבל. משכך, התקבלה התביעה, והנתבע חויב לשלם לתובע סך של 265,495 ₪, כולל שכ"ט עורך דין. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, או שיצטברו בו הפרשי ריבית והצמדה כקבוע בחוק.