ת"א 10767-12-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות תביעה לתגמולי ביטוח בשל התיישנות. על פי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, יש להגיש תביעה לתגמולי ביטוח בתוך שלוש שנים מיום אירוע הביטוח; במקרה זה, האירוע התרחש למעלה משלוש שנים לפני הגשת התביעה. התובעת טענה כי תקופת ההתיישנות צריכה להתחיל במועד ההודעה על התשלום, אשר נפל בתוך חלון הזמן של שלוש שנים, ותשלום חלקי של תגמולי ביטוח מהווה הודאה בזכות לתגמולים, לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות. עם זאת, הודעת התשלום כללה טענת התיישנות, אשר לפי סעיף 9 שוללת את ההודאה בזכות. עוד קבעה השופטת כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לחוסר תום לב או התנהגות בלתי הולמת מצד הנתבע כדי להתלות את תקופת ההתיישנות, וכי סעיף 31א לחוק חוזה הביטוח, המחייב מבטחים להודיע ללקוחות על תקופת ההתיישנות, לא היה בתוקף בעת שקמה עילת התביעה. מאחר ששום בירור עובדתי לא ישנה את תוצאת התיק, החליטה השופטת לדחות את התביעה על הסף כדי להימנע מדיונים מיותרים, והורתה לתובע לשאת בהוצאות המשפט של הנתבע, שהסתכמו ב-15,000 ₪.