ת"א 3276/09
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
בין התובעים לנתבעים התקיימו יחסים חוזיים במסגרתם הייתה לתובעים זכות סירוב ראשונה על החנות שהושכרה לנתבעים. הנתבעים ביקשו למכור את מחצית זכויות החכירה של החנות לצד שלישי, מה שגרם לתובעים לממש את זכות הסירוב הראשונה. עם זאת, הנתבעים כבר חתמו על הסכם עם צד שלישי, שהיה מותנה באישור התובעים. התובעים טענו כי הודעת הנתבעים על הסכם זה היוותה הצעה, אליה הגיבו בקבלה, ובכך יצרו הסכם מחייב. מנגד, טענו הנתבעים כי זכות הסירוב הראשונה פקעה וכי אין בכוונתם להציע הצעה לתובעים. בית המשפט מצא כי ההסכם עם הצד השלישי הוא חוזה מותנה, שכן הוא כולל תנאי השעיה הדורש את אישור התובעים. מאחר שהתובעים התנגדו לעסקה, התנאי לא התקיים, והחוזה מעולם לא נכנס לתוקפו המלא. זאת ועוד, הודעת הנתבעים לתובעים על ההסכם לא היוותה הצעה משום שלא היה בה יסוד שיקול הדעת, שכן הסכמת הנתבעים הייתה מותנית. בית המשפט הגיע למסקנה כי לא נוצר הסכם מחייב בין התובעים לבין הנתבעים ודחה את תביעת התובעים. התובעים חויבו בהוצאות המשפט של הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין.
ת"א 3276/09 חברת תחנת אוטובוסים מרכזית ירושלים בע"מ נ' פנחס מעתוק, מחוזי (13.4.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.