תפ"ח 1007/05

תקציר

הנאשם מורשע בביצוע עבירות מין באחייניתו הקטינה במשך תקופה של כשנתיים, מאז שהייתה כבת שש ועד שמונה. המעשים כללו מעשים מגונים, בהם הודה הנאשם. הקורבן נשאה טראומה קשה מהחוויות, שהתגלו בפלאשבקים בערך כשמלאו לה שש עשרה, מה שהוביל אותה להגיש תלונה נגד דודה שנים לאחר מכן. הסנגור ביקש להקל בעונש, בנימוק של היעדר פגיעה ממשית בקורבן, במצבה הנפשי הנוכחי ובנסיבות המשפחתיות של הנאשם עצמו – הוא בעל מטפל ואב לשלושה ילדים קטנים. עם זאת, השופט קבע כי חומרת המצב, פגיעותו של הקורבן והצורך בהרתעה מצדיקים ענישה משמעותית. על הנאשם נגזרו שנתיים וחצי מאסר, ועוד שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי כספי של 30 אלף שקל לקורבן, שישולמו בתשלומים. עונש זה הוטל למרות בקשתה הראשונית של התביעה לשלוש שנות מאסר, תוך הכרה בהודאתו המיידית של הנאשם ובחרטה. השופט הדגיש את הצורך במסר ברור של הרתעה במקרים כאלה, תוך הכרה בקושי להעניש על מעשי העבר אך בסופו של דבר מתן עדיפות להכרה בסבלו של הקורבן. לנאשם יש זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון תוך 45 יום.