בג"צ 344/89

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה לייבוא מכשירי וידאו מארה"ב לישראל. העותרת ביקשה לייבא מכשירים מתוצרת חברת Akai היפנית, אך סורבה על ידי הרשויות בישראל, בנימוק שהצו המפקח על טובין ושירותים מתיר יבוא מהיצרן או מסוכנו הבלעדי בישראל. בעתירה נטען כי הדבר יוצר למעשה מונופול ופוגע בחופש העיסוק שלהם, כמו גם מדובר במדיניות כלכלית בלתי סבירה. בג"ץ פסק לטובת העותר. בית המשפט מצא כי ניתן להשיג את תכליתו של צו הפיקוח – להבטיח את איכות המוצר ואת אספקת חלקי החילוף – מבלי להגביל את זהות הספק ולפגוע בתחרות החופשית. בית המשפט קבע כי הצו מהווה הפעלת סמכות שלא כדין, שכן הוא נכשל במבחן החוקיות בן שלושת החלקים: תכלית חוקית ספציפית, אמצעי חוקי והפעלת שיקול דעת כדין באשר לאמצעים ולמטרות. באופן ספציפי, הנסיבות הנוכחיות לא הצדיקו את ההגבלות משום שיבוא מכשירי וידאו אינו נושא מתאים להסדרים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. יתר על כן, הצעד היה קיצוני ולא קשור להגנת הצרכן או למניעת הונאות. בית המשפט הורה על ביטול ההוראה המגבילה ופסק לעותר הוצאות בסך 2,000 ₪ מכל אחד משני המשיבים.