בר"מ 1299/02

תקציר

במקרה זה התייחס בית המשפט העליון לדחיית עתירה הנוגעת למכרז שפרסמה קופת חולים לאומית. המבקשת לא התייצבה לדיון משום שבא כוחה לא קיבל את ההזמנה בזמן, מה שהוביל להחלטה במעמד צד אחד הדוחה את העתירה ביום 24.9.01. מאוחר יותר הגישה בקשה לביטול פסק דין זה ביום 21.1.2002, אשר נדחתה בשל איחור בהגשת פסק דין זה מעבר לתקופה הקבועה בשבעת הימים הקבועה בתקנות המינהליות לערעור על החלטות אלה. המבקשת טענה כי פסק הדין נמסר לה רק ביום 24.12.2001, אך נודע לה על כך קודם לכן, ביום 1.11.2001, על ידי המשיב מס' 2. בית המשפט הדגיש כי גם אם התעכבה בקבלת המסמכים, היה מקום להגיש את בקשת הביטול עד ליום 1.1.2002. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי ההליכים המנהליים נותנים עדיפות ליעילות ולעמידה בזמנים כדי למנוע עיכובים בפעילות הגופים הציבוריים. צוין כי כאשר בעל דין מודע להחלטת בית המשפט, הוא אינו יכול להסתמך על עיכובים במסירה כדי להצדיק פעולות מאוחרות. התעלמותו של המבקש מההודעה ואי מענה במועד לא הצדיקו את ביטול החלטת בית משפט קמא. לפיכך, בקשת הערעור נדחתה ללא צווי הוצאות נוספים, דבר שהדגיש את חשיבות העמידה בלוחות זמנים פרוצדורליים בתיקים מנהליים.