בג"צ 5410/96

תקציר

המחלוקת נסובה סביב בחירת הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, שחל עליו סעיף 11 לחוק לשכת עורכי הדין. על פי החוק, שלושים חברי המועצה הארצית אמורים לבחור עשרה חברים לוועד המרכזי בבחירות "שוויוניות, יחסיות וחשאיות". עם זאת, לא נקבעו כללים רשמיים לבחירות אלה. המועצה הארצית החליטה על שיטה שנדחתה מאוחר יותר על ידי בג"ץ בשל אי עמידתה בדרישת המידתיות החוקית. בהמשך גיבשה המועצה כללים חדשים, שאושרו על ידי שר המשפטים כאמצעי זמני, אך נדונו בעתירה שלפנינו. העותרים טענו כי כללים אלה אינם משקפים את המידתיות והשוויון הקבועים בחוק. בג"ץ הסכים עם העותרים וקבע כי הכללים שוללים מחברי המיעוט במועצה להשפיע באופן אפקטיבי על הרכב הוועד המרכזי. יתר על כן, שיטת השריון פגעה בשוויון הזכות להיבחר. השופטים מצאו גם בעיות באפליית הכלל נגד בעלי תפקידים שמונו למועצה. בית המשפט הכריז על הכללים כחסרי תוקף והורה לשר המשפטים להתקין תקנות רשמיות בתוך חודש, אלא אם כן המועצה הארצית תאשר כללים חדשים העומדים בדרישות החוק. ככלל, פסק הדין מדגיש את הצורך בשיטת בחירות יחסית המייצגת את העדפותיהם של חברי המועצה ומבטיחה שוויון בזכות להיבחר.