רע"א 2558/16

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט האם לוועדות רפואיות הפועלות מכוח חוק הנכות יש סמכות לערוך חקירות סמויות של אנשים. סוגיית הליבה שנבחנה הייתה עקרון החוקיות במינהל, הקובע כי גופים מינהליים יכולים לפעול רק במסגרת הסמכויות המוקנות בחוק. בית המשפט הדגיש כי בעוד שאנשים יכולים לעשות כל דבר שאינו אסור על פי חוק, רשויות מנהליות יכולות לבצע רק פעולות שהוסמכו במפורש בחוק. במקרה זה התנהלו חקירות סמויות הפוגעות בזכויות יסוד, תוך הדגשת הפגיעה בזכות לפרטיות כמוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בית המשפט מצא כי חקירות כאלה שנערכו על ידי ועדות רפואיות מהוות פגיעה בזכות לפרטיות, שכן הן נעדרו הסמכה חוקית ברורה. חוק הנכות, לצד התקנות הנלוות אליו, נבחן, ולא נמצא כי אין הוראה המקנה לוועדות רפואיות סמכות לערוך בדיקות כאלה. עוד דחה פסק הדין את הטענות בדבר סמכויות עזר משתמעות למעקב כזה, וקבע כי כל פגיעה בזכויות יסוד מחייבת סמכות חקיקתית מפורשת. יש לציין כי הצורך לברר את האמת או למנוע תשלומים בלתי צודקים אינו מצדיק כשלעצמו היעדר סמכות חוקית, שכן הצורך המינהלי אינו יכול להוות תחליף להסמכה חקיקתית. בית המשפט הדגיש את חשיבותה של הסדרת החקיקה בעניינים אלה, והציע כי יש צורך בהסדרים חקיקתיים מפורשים אם יש להעניק סמכויות חקירה כאלה לוועדות רפואיות. בסופו של דבר, ביטל בית המשפט את החלטתה הקודמת של הוועדה הרפואית שהתבססה על החקירה הבלתי מורשית, הורה על דיון חדש מבלי להתחשב בממצאי החקירה הסמויה, ופסק הוצאות משפט למערער. פסק הדין הדגיש את תפקידו של המחוקק ביצירת הוראות לאיזון בין שקיפות לזכויות פרטיות, מבלי לנקוט עמדה לגבי חקיקות עתידיות אפשריות.