רע"א 9728/04

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שימת דגש על סוגיות פרוצדורליות ומהותיות מרכזיות הקשורות לפסילת דו"ח ועדת שמגר כראיה. המבקשים לא הבחינו בין שתי סוגיות: הכללת הדו"ח כמסמך מהותי בתביעות וקבילותו כראיה. על פי תקנה 75(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, מסמכים הנחשבים מהותיים חייבים להיכלל בכתבי טענות, אך גם מסמכים לא מהותיים יכולים לשמש מאוחר יותר כראיות. עם זאת, לפי סעיף 538(א) לחוק השיפוט הצבאי, דו"ח של ועדה כמו זו של שמגר אינו קביל כראיה במשפטים, למעט במקרים של עדות שקר הקשורים לחקירה. בית המשפט דחה טענות לפיהן פתיחות דיוני הוועדה משתמעת מוויתור על סודיות או משפיעה על תחולת החוק. יתר על כן, הדו"ח לא עמד בקריטריונים של ידע שיפוטי, הכולל עובדות ידועות או ניתנות לאימות בקלות, והוא גם לא יכול להיחשב כהודאה שילוחית מאחר שהמדינה הייתה רק צד שלישי בהליך. הוראות החיסיון בחוקים ספציפיים, כמו חוק השיפוט הצבאי, גוברות על הוראות כלליות בפקודת הראיות, ומחזקות את פסילתם של דיווחים כאלה. בית המשפט גם ציין כי גם אם הוא קביל, היעדר תמימות דעים בדו"ח – תוך הדגשת דעות שונות לגבי סיבתיות לגבי מחלות הקשורות לזיהום – יציע תועלת מוגבלת ועלול להחריף מחלוקות קיימות. משכך, הבקשה נדחתה מבלי שנדרשה תגובת הצד שכנגד.