ת"א 11180/04

תקציר

פסק הדין משרטט מחלוקת בין התובעים, האחראים על ניהול נכסי הווקף, לבין הנתבע, דייר מוגן בחנות בתוך אותו נכס. התובעים מבקשים לפנות את הנתבעת, תוך ציון שתי סיבות עיקריות: עבודות בנייה בלתי מורשות ואי תשלום דמי שכירות משנת 2001. באשר לעבודות הבנייה, בית המשפט מצדד בתובעים, ומגיע למסקנה כי הנתבעת ביצעה שיפוצים נרחבים ללא הסכמתם, תוך הפרה של תנאי החוזה. טענת הנתבעת כי העבודות היו נחוצות לתיקון רטיבות נדחית, שכן בית המשפט מוצא כי השיפוצים חרגו מעבר לנדרש לאיטום רטיבות. כמו כן, הנתבעת לא יידעה את התובעים ולא ביקשה את אישורם טרם תחילת העבודה. בסוגיית תשלום דמי השכירות שב בית המשפט ותומך בטענת התובעים כי הנתבעת לא שילמה דמי שכירות מזה מספר שנים. טענת הנתבע כי התנה את תשלום דמי השכירות בכך שהתובעים יספקו לו קבלות מיידיות אינה מקובלת על בית המשפט. בית המשפט מדגיש כי תשלום דמי שכירות הוא חובה ראשונה במעלה של דייר מוגן ואי תשלום לתקופה ממושכת היא עילה תקפה לפינוי. הנתבע ביקש סעד מן היושר, בטענה כי פעל בתום לב וכי פרנסתו תלויה בחנות. עם זאת, בית המשפט דוחה בקשה זו, בהתחשב בחומרת ההפרות, בהיעדר הצדקה לאי תשלום ובהימנעותו של הנאשם מלהביא ראיות משכנעות למצבו הכלכלי. כתוצאה מכך, בית המשפט פוסק לטובת התובעים, ומורה לנתבע לפנות את הנכס בתוך 90 יום ולשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והוא מיום 18 בנובמבר 2007.