ת"א 27669-12-14

תקציר

התובע, שרון פלצ'י, תבע את עיריית הרצליה, את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה ואת המועצה המקומית כפר שמריהו בגין רשלנות ומצג שווא במסירת מידע על זכויות הבנייה החלות על נכס שרכש בכפר שמריהו בשנת 2007. לטענת התובע, רשלנות הנתבעים הובילה לסאגה בת שש שנים במהלכן לא הצליח לממש את זכויות הבנייה בנכס וגרם לו נזק. התובע טען כי הנתבעים מסרו מידע שגוי על תכניות הבנייה וקווי הבניין הרלוונטיים, וכי כתוצאה מכך נגרמו לו הפסדים כספיים. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובע. נקבע כי התובע, איש עסקים ומשקיע נדל"ן, ידע את העובדות הנוגעות לזכויות הבנייה בנכס טרם ביצוע עסקת המכר. בית המשפט דחה את טענת התובע כי רכש את הקרקע מתוך אמונה כי קו הבניין הוא 7 מטר, וקבע כי מחיר הרכישה משקף את זכויות הבנייה בפועל עם קו בנייה של 15 מטר. השופט העדיף את חוות דעתו של שמאי הנתבעים, שביסס את הערכתו על נתונים אובייקטיביים, על פני זו של שמאי התובע. עוד נמצא כי התובעת לא נקלעה למצוקה כלכלית וכי מכירת חלק מהנכס בשנת 2011 הייתה עסקת נדל"ן רגילה. כמו כן, קבע בית המשפט כי לא נמנע מהתובע לממש את זכויות הבנייה שלו. לתובע הייתה אפשרות להגיש בקשה להיתר בניה עם הקלות בקו הבנייה או להגיש הסכם קיבוצי ספציפי, אך הוא בחר שלא לעשות כן. השופטת הדגישה כי החלטות השמאי המכריע וועדת הערר בעניין היטל ההשבחה לא שינו את זכויות הבנייה, והתובע יכול היה לנצל אותן בכל עת באמצעות הפקדת ערבות לסכום ההיטל. בסופו של דבר נדחתה התביעה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו, שכן בית המשפט לא מצא כל הצדקה להוצאות.