ת"א 17393-05-15

תקציר

המוסד לביטוח לאומי הגיש תביעת תחלוף נגד חברת נאמנות חברה לביטוח בע"מ (הנתבעת) בגין תשלום תגמולים להולך רגל שנפגע בתאונת דרכים. התאונה אירעה בשטח C ביהודה ושומרון, והרכב הפוגע היה מבוטח על ידי הנאשם. המל"ל, שהכיר בתאונה כתאונת עבודה, ביקש להצטרף לתביעה ולהגיש תביעת סוברוגציה לאחר שהנפגע הגיש תביעה נגד הנתבע וקרנית. הקורבן והנאשמים הגיעו להסדר, וגם המל"ל הגיע להסכם עם קרנית. עם זאת, המל"ל והנתבע לא הסכימו על הסכום שישולם והאם חלה התיישנות על תביעת המל"ל. בית המשפט קבע כי חוק הביטוח הלאומי חל על תביעת הסוברוגציה, ללא קשר למקום ביצוע העוולה. עוד נמצא כי למל"ל זכות תחלוף על פי הדין הישראלי, חוק עשיית עושר ולא במשפט וחוק ההטבות. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי תקופת ההתיישנות החלה על תביעת התחלוף כפופה לדין הפלסטיני, שכן העוולה התרחשה שם. על פי סעיף 159 לחוק הביטוח הפלסטיני, התביעה התיישנה לאחר שלוש שנים מיום התאונה או מיום קבלת הדו"ח הרפואי הסופי. בית המשפט קבע כי תביעת המל"ל, שהוגשה למעלה משלוש שנים לאחר שמצבו של הנפגע התייצב בעקבות התאונה בספטמבר 2013, התיישנה על הסף. לפיכך, נדחתה תביעת המל"ל נגד הנתבעת, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.