ת"א 47286-11-22

תקציר

השופט פוסק הוצאות לנתבע, ומסביר כי ההחלטה מוסדרת בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, שמטרתן לשפות את הוצאות הצד תוך שמירה על נגישות לערכאות ושוויון בין בעלי דין. העקרונות לפסיקת הוצאות לפי התקנות החדשות נדונו במקרים קודמים, וקבעו כי הצד שעמדתו נדחתה צריך ככלל לשאת בהוצאות. השופטת מדגישה את המורכבות והקשיים בתביעת התובע, לרבות הסכם הפשרה וחוות דעת המומחים. הם מציינים כי טענת התובע נעדרת הצדקה פעמיים: ראשית, בשל הרשלנות הנטענת של קופת החולים, ושנית, בשל היעדר רשלנות מצד בית החולים. הסכמת התובע לדחות את התביעה בעקבות קביעות המומחה שמונה על ידי בית המשפט מוכרת, אך השופט סבור שעדיין יש מקום לפסיקת הוצאות. בהתחשב באופי התיק, התנהלות הצדדים והחיסכון בזמן ובהוצאות עקב הסכמת התובע לדחות את התביעה, מחליטה השופטת על סכום הוצאות מופחת בסך 25,000 ₪. בהסכמת התובעים, התביעה נדחית, והם מצווים לשלם לנתבע סכום זה בתוך 45 יום. כמו כן ניתן לתובע פטור מיתרת האגרה. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.